מה אם משבר הדיור אינו כשל של המערכת?
מה אם המערכת פועלת בדיוק כפי שתוכנן?
ברחבי ישראל, משפחות מתומחרות במחירים קשים, שוכרים נמצאים בלחץ, זוגות צעירים דוחים את עתידם, וקבלני בנייה ממשיכים לבנות בתים שאנשים לא יכולים להרשות לעצמם.
כולם רואים את הסימפטומים. מעטים מוכנים ללכת בעקבות המכונה שמאחוריהם:
מדיניות קרקעות, תמריצים בנקאיים, עיכובים בקביעת יעוד קרקעות, ביקוש משקיעים, זהירות פוליטית ושוק שלעתים קרובות מדי מתייחס למחסה כאל סוג נכס לפני שהוא מתייחס אליו כאל צורך אנושי.
מכונת הדיור אינה סיסמה. זוהי הזמנה להתבונן מקרוב.
בסקרנות, בראיות ובחיפוש אחר פתרונות מעשיים, אנו בוחנים כיצד דיור הפך כל כך יקר, מי מרוויח מהמבנה הנוכחי, מדוע כוונות טובות לעתים קרובות נכשלות, ומה אזרחים מן השורה יכולים לעשות כאשר יסודות חיים בסיסיים אובדים מהישג ידם.
כי אומה לא יכולה לבנות את עתידה אם משפחותיה לא יכולות להרשות לעצמן מקום מגורים. קראו את הספר. עקבו אחר הניתוח המעמיק ב: TRIBEJOURNAL.ORG
